יום שלישי, 7 במאי 2019

מציל את מדעת או עושה בושות?

בפוסט הקודם [זה] תהינו עד מתי יתחמקו עמותת "מדעת" ושאר תועמלני החיסונים מעימות עם ד"ר גיל יוסף שחר בסוגיית הפלסבו והניסויים הקליניים של חיסוני השגרה לתינוקות.
ובכן, הם עדיין שותקים. מסתתרים. מתחבאים.
ממשיכים לדבר על "מדע" אך מתחמקים מדיון מדעי בניסויים הקליניים - היסוד עליו מושתת הבטיחות המוצהרת של החיסונים.
והנה, קם לו פעיל בעמותה - תומר רובין שמו, סטודנט לרפואה שנה רביעית בפולין ואדמין בקבוצת "מדברים על חיסונים", והחליט להציל את הכבוד האבוד של מומחי "מדעת" ושאר תועמלני החיסונים. אותו רובין מפרסם פוסט בקבוצת "מדברים על חיסונים" [זה] (וגם בבלוג שפתח [זה]), פוסט ארוך ומבולגן למדי העוסק בנושאים רבים ושונים, אבל הדרייב מאחוריו ברור: מתן מענה לשאלת הפלסבו הנעלם בניסויים הקליניים של החיסונים. הנה, כך הוא פותח את הפוסט:









[הערה: שימו לב שהשאלה השניה היא מה שנקרא "איש קש" - אף אחד לא טען שתוכנית חיסוני השגרה לתינוקות כוללת חיסונים שלא נוסו כלל על בני אדם או ילדים]
ותשובתו היא כמובן: "לא הגיוני". (וגם אנחנו חושבים שזה אכן לא הגיוני, וגם לא מוסרי, אבל מה לעשות, זהו המצב... אבל בל נקדים את המאוחר).

יום שבת, 16 בפברואר 2019

שתיקה כהודיה

עברו כבר כ-20 יום מאז פרסם ד"ר גיל שחר את המאמר שלו, בו הזמין לעימות פומבי בנושא בטיחות החיסונים את כל אותם אלו שמדברים בשבחי החיסונים מעל כל במה אפשרית.

כזכור, קודם להזמנה לעימות, ובעקבות קריאת הספר "צבים כל הדרך למטה - חיסונים: מדע ומיתוסים", פרסם ד"ר שחר שלושה מאמרים [זה] שביקרו בחריפות את ההליך בו נבדקו חיסוני השגרה לתינוקות וטען (בעקבות הספר) שהניסויים הקליניים של חיסונים אלו תוכנו מראש כך שלא יוכלו למצוא בעיות בטיחות בחיסונים הנבדקים.

כצפוי, זכו שלושת מאמריו הראשונים בנושא של ד"ר שחר לתגובה הרציונלית היחידה שניתן היה לצפות מתועמלני החיסונים: שתיקה רועמת. כן, היו כמה פוסטים שתקפו אותו אישית, אך אף אחד לא הרים את הכפפה וענה ישירות לטענותיו.

בשלב זה, הלך ד"ר שחר צעד אחד נוסף: הוא הזמין ישירות את אנשי מש' הבריאות ואת תועמלני החיסונים הבולטים להתעמת איתו בנושא בטיחות החיסונים [זה]. וכה כתב (הקליקו על התמונה להגדלה):



שימו לב - ד"ר שחר נוקב ספציפיצית בשמות של מובילי התעמולה הפרו-חיסונית ברשת, ומזמין אותם להתעמת מולו.

עברו כבר 20 יום מאז הזמנתו של ד"ר שחר, אבל אף אחד מהמוזמנים, כולם פעילי חיסונים בלתי נלאים בדרך כלל, לא אזר אומץ להרים את הכפפה.

מדוע נשתתקו כולם?
לאן נעלמו כל אבירי המקלדת של החיסונים?
מדוע הם אינם מזנקים כמוצאי שלל רב על ההזדמנות להוכיח את טעויותיו-כביכול של הרופא העומד כרגע בחזית "ההתנגדות לחיסונים"?

הסיבה היא, כמובן, שהם יודעים היטב את מה שכולנו כבר יודעים (ובוודאי כל מי שקרא את הפרק הראשון של "צבים"):
ד"ר שחר פשוט צודק בטענותיו.
זה ברור כשמש בצהרים: לו יכלו להפריך את טענותיו - הם כבר היו עושים זאת מזמן.

יום שלישי, 22 בינואר 2019

מש' הבריאות מנסה להשתיק את "צבים"

מש' הבריאות, הגוף שאחראי לתוכנית החיסונים בישראל מוטרד מאוד מהספר שלנו.
זה לא מפתיע. בתור הגוף שאחראי על תוכנית החיסונים בישראל, למשרד יש סיבות טובות להרגיש מאוים מספר החושף את העובדה שתוכנית זו אינה מבוססת על ראיות מדעיות מוצקות, ושלמעשה, תחום החיסונים הוא... צבים כל הדרך למטה.

כמה מודאג מש' הבריאות מ"צבים"?
קראו והחליטו אתם:

ביום בו הושק הספר (26-12-2018), פרסם ד"ר גיל יוסף שחר מאמר באתרו 'המרכז לרפואת הרמב"ם' בו הוא ממליץ על "צבים" וקובע שהספר "יחולל מהפכה" (זה). זאת לדעת - ד"ר שחר פועל כבר שנים רבות והאתר שלו, אחריו עוקבים עשרות אלפי גולשים בחודש, קיים מזה שנים. עם זאת, בדיוק שבועים לאחר פרסום המאמר, המבוסס על הפרק הראשון ב"צבים" והחושף את העובדה שניסויי הבטיחות של חיסוני השגרה לתינוקות מתוכננים מראש להונות את הציבור, זכה ד"ר שחר לקבל מכתב איום ממש' הבריאות.

את מכתב ההפחדה של מש' הבריאות אותו קיבל ד"ר שחר, והמופיע גם באתר המשרד, אתם יכולים לקרוא כאן (הקליקו על התמונה על מנת להגדילה):

אין צורך לומר שמש' הבריאות אינו עונה במכתבו לטענות שהעלה ד"ר שחר במאמרו. הוא גם אינו מנסה. עד זמן כתיבת שורות אלו, לא קיבל ד"ר שחר שום תגובה משמעותית - רשמית או אחרת - לטענות שהעלה (שכאמור, מבוססות על תוכנו של פרק 1 ב"צבים").
מטרת המכתב היא הפחדה. ניסיון להשתיק רופא אמיץ שאומר את האמת לציבור.
ניסיון להשתיק את הספר.

ואם יש מי מבין הקוראים שחושב שמועד משלוח המכתב לד"ר שחר (8 לינואר 2019) היה צירוף מקרים ותו-לא, כדאי שיחשוב שנית: מספר ימים לפני כן זכה אדם נוסף הקשור הדוקות לספר, למכתב הפחדה משלו.

גדעון כינר (ND), נטורופת מוסמך ובעל האתר "תדרים מרפאים" (זה), מארח את דף הרכישה של "צבים" (זה).
גדעון הקים ל"צבים" דף רכישה יפהפה ואינפורמטיבי, וזה, כמסתבר, הספיק להכניס אותו לרשימה השחורה של המשרד האחראי לתוכנית-החיסונים-שבטיחותה-באופן-מכוון-מעולם-לא נבדקה-כמו-שצריך.
בתאריך 3 לינואר 2019, פרסם (אך לא שלח!) משרד הבריאות מכתב איום לגדעון כינר, מכתב רצוף טעויות והאשמות בלתי רלוונטיות (נראה שמישהו מהפקידים של מש' הבריאות התרשל במלאכת הקופי/פייסט).
על המכתב אותו קיבל גדעון כינר ותשובתו - קראו פה (זה).

אנחנו בצוות צבים איננו מופתעים מתגובתו האגרסיבית של מש' הבריאות כנגד שני מטפלים אלטרנטיביים שתומכים ב"צבים" ופועלים לחשיפת האמת בנוגע לחיסונים.
בתור "מיניסטריון אמת" בסגנון "1984", האחראי על שיווקה לציבור של תוכנית חיסונים שבטיחותה מבוססת על הונאה, אין זה מפתיע שהמשרד מגיב לפרסום הספר בדרך האחת אותה הוא מכיר: השתקת האמת בכל מחיר, ולעזאזל בריאות הציבור.

אבל הפעם זה לא יעבוד לו, למיניסטריון האמת מירושלים.
מהפכת הצבים כבר החלה ואי אפשר לעצור אותה.



יום שישי, 18 בינואר 2019

שוברים את שיאי העליבות

לקח לטרולים של פארמה בדיוק יומיים לקלוט שדף הפייסבוק של "צבים" (זה) החל להעלות פוסטים. הפקודה ניתנה בקבוצה הסודית, ועשרות טרולים עוינים החלו להציף את הדף ולשפוך עליו את מררתם.
כיון שהעלאת פוסטים או תגובות בדף אינה אפשרית עבורם (צוות הדף חוסם אותם מיידית), הם מיקדו את מאמציהם באפיק היחיד שהיה פתוח עבורם: אזור ההמלצות.
דפי פייסבוק יכולים לאפשר לגולשים להמליץ (או לפרסם המלצה שלילית) בדף. אפשרות זו היתה פתוחה בדף הפייסבוק של "צבים", והטרולים עטו עליה כמוצאי שלל רב - עשרות המלצות עוינות לדף ולספר פורסמו בתוך פחות משעה.

אבל הטרולים של פארמה, רפי שכל כמות שהם, לא הביאו בחשבון דבר אחד: זו היתה מלכודת שנפרשה במיוחד עבורם.
מלכודת עם מנגנון פשוט ביותר (כפי שתראו מיד), אבל אפקטיבי מאוד.
כמה פשוט?
ככה פשוט: שלוש מילים הספיקו לסגור את המלכודת על הנבל/ה - "קראת את הספר?"

ומה הסתבר? כמובן, אף לא אחד מאותם קנאי דת החיסונים לא קרא ולו מילה מ"צבים". כמו חבריהם באתר הקיקיוני "ויקי חיסון" (זה), גם הם לא טרחו לקרוא את הספר עליו הם שפכו את מררתם.

כך, הם לא רק יצאו אווילים, אלא אווילים בריבוע: גם יצאו אהבלים בכך שהעלו ביקורת על ספר שלא קראו, וגם חשפו את עצמם כטרולים קנאים ושטופי שנאה (מי עוד יעלה ביקורת בנוגע לספר על חיסונים על אף שלא קרא אותו?)

הנה מקבץ מייצג של אותן "ביקורות" שעלו בדף "צבים". קחו כדור נגד בחילה לפני שאתם קוראים.

יום שני, 14 בינואר 2019

מסמך הרפרנסים של "צבים" - רפרנסים ברמה אחרת

באחד הפוסטים שפורסם בפייסבוק בימים האחרונים, התלוננה הטרולית התורנית שמסמך הרפרנסים של "צבים" הוא "ארוך מדי" (אורכו 249 עמודים), ושניתן היה לדחוס אותו ל-25 עמודים בלבד.
נו, אותנו זה כמובן לא מפתיע שהטרולים מחפשים מתחת לאדמה סיבות להשמיץ את הספר שחושף את התרמית אותה הם משווקים לציבור התמים, והטענה הזו היא כ"כ מגוחכת שחבל להתייחס אליה.
אז לא נתייחס אליה.

מה שכן, ננצל את ההזדמנות שכבר נכנסתם לפוסט הזה ונספר לכם קצת מדוע בחרנו להעלות את הרפרנסים (מראי המקום) של הספר במסמך אלקטרוני נפרד ולא לצרף אותם לסוף כל פרק או לנספח בסוף הספר.

הפורמט המקובל להצגת רפרנסים בספרים מודפסים הוא משהו מעין זה (הקליקו על התמונה להגדלה):



הפורמט הזה, שלא השתנה מהותית מזה 150 שנה לפחות, נועד לשרת חוקרים הנוברים במדפי הספריות המאובקים של פעם. במאה ה-21, המידע כבר נמצא באינטרנט, ולפיכך הצגת רפרנסים, גם בספר מודפס, יכולה וצריכה להשתדרג משמעותית.

וזה מה שעשינו בפרויקט של הספר "צבים".
כל 1,240 הרפרנסים המוזכרים בגוף הטקסט אינם מופיעים בספר עצמו, אלא במסמך אלקטרוני בפורמט PDF הניתן להורדה חופשית מהרשת (פה).

למסמך הרפרנסים האלקטרוני של "צבים" יש מספר יתרונות בולטים בהשוואה לפורמט הרפרנסים המודפס הישן:

א. הרפרנסים אינם תופסים מקום בספר המודפס. כך, נחסכו עשרות רבות של דפים בכל עותק.

ב. מסמך ה-PDF כולל בתוכו אזור "תוכן" מובנה שמאפשר דילוג מהיר אל הרפרנס הרצוי.

ג. מסמך הרפרנסים כולל לינקים "חיים" המאפשרים, בקליק אחד, להציג את המסמך, המאמר או דף האינטרנט אליו מתייחס הרפרנס. בכך נחסכים מהקורא השקדן הקלדת פרטי המסמך לצורך איתורו בגוגל.
בנוסף, עבור דפי אינטרנט העלולים להיעלם או לשנות כתובת, כולל מסמך הרפרנסים כתובת להעתק ארכיוני של הדף או המסמך המדובר.

ואולי, החשוב מכל:
ד. השימוש במסמך רפרנסים אלקטרוני מאפשר להציג במדויק ובהרחבה את הציטוטים הרלוונטיים עליהם מסתמך הטקסט שבספר, כפי שנעשה עבור מרבית הרפרנסים של "צבים", כך:
(הערה: ציטוטים מופיעים רק באותם רפרנסים בהם ניתן ליחס את הטענה המופיעה בטקסט למשפט או פסקה ספציפיים).



הצגת הציטוט המדויק עליו מסתמך הטקסט מקלה על הקורא לוודא את אמינותן של הטענות המופיעות בו. בהיעדר הציטוטים הרלוונטיים, זה כמעט בלתי אפשרי עבור אדם מן הישוב לבדוק את ההתאמה בין הטקסט ומקורותיו, כיוון שעליו לסרוק על פי רוב את המסמך (דף, מאמר) כולו על מנת לאתר את החלקים הרלוונטיים שבו, ולעמתם אל מול הכתוב בספר.

אתם הבנתם את זה טרולים של פארמה?
אנחנו כל כך בטוחים באיכותו של הספר שאנחנו מגישים לכם על מגש את הציטוטים עליהם נסמכות הטענות המופיעות בו.
בבקשה, נסו להפריך את האמור בספר. 
אנחנו מחכים.

ועוד הערה לתשומת לבם של טרולי החיסונים שלא מתביישים לשקר על מנת ללכלך על הספר:
במסמך הרפרנסים של הספר, שכזכור כולל יותר מ-1,240 מראי מקום, ישנם בדיוק 3 רפרנסים לכתבות ב-YNET ו-5 רפרנסים לסרטונים ביו-טיוב. מוזמנים לספור בעצמכם.


יום ראשון, 13 בינואר 2019

קנאי דת החיסונים כבר מנסים להשתיק את הבלוג

הבלוג שלנו בקושי יומיים באוויר, וכבר זוכה לתשומת לב יתרה מהטרולים של החיסונים.

מה עושים קנאי דת החיסונים כשאין ביכולתם להתמודד עם האמת?
מנסים לקבור אותה.

עוד לא עברו יומיים מאז שהבלוג עלה לאוויר והטרולים של החיסונים כבר דאגו לחסום אותו בפייסבוק.




זו השיטה שלהם, שיטה שבה נקטו בכל המשטרים החשוכים מאז ומעולם: להשתיק כל ביקורת.

את הספר "צבים כל הדרך למטה - חיסונים: מדע ומיתוסים" הם חייבים להשתיק בכל מחיר.
הם חייבים למנוע את האמת על החיסונים להפוך לנחלת הכלל.

אז מי כתב את הספר?

נו... מי כתב את הספר?

זו כנראה השאלה הפופולרית, נכון לעכשיו, אצל הטרולים של פארמה שמנסים להכפיש את הספר.
מדוע?
כי הם נאחזים, כמו טובע בקש, במה שיש להם. ואין להם הרבה. כרגע, אין להם כלום. שום-כלום.

שימו לב -
מדע אמיתי אינו אמור להיות מושפע מהמי ("מי אמר"), אלא אמור לבחון באובייקטיביות את המה ("מה נאמר").
אותם טרולים של עמותות "מדע" כביכול, המתהדרים בתארים ובידע מדעי, היו אמורים לקפוץ כמוצאי שלל רב על ההזדמנות לדון - מדעית - בטענות המועלות בספר חדש בנושא החיסונים. דיון כזה, לכל הפחות, יכול לקדם את ההבנה המדעית לגבי החיסונים ולהביא לכך שידע בנוגע לתחום יופץ בציבור.
אבל קנאי דת החיסונים אינם מונעים משאיפה לקדם את המדע או את הידע של הציבור בנוגע לחיסונים. הם מונעים משאיפה לקדם את פרנסתם ופרנסת הגופים בהם הם מועסקים (חברות פארמה, מוסדות אקדמיים, גופי ממשלה, כלי תקשורת, וכו'). ויותר מזאת: הם יעשו הכל על מנת שהאמת המרשיעה לגבי החיסונים, כפי שמוצגת בספר, לא תהפוך לנחלת הכלל.

אז מדוע כל כך מעניין אותם מי כתב את הספר?
רק מסיבה אחת: הם רוצים להפעיל כלפי הספר את אחת מטכניקות התעמולה החביבות עליהם, והיא: להכפיש טקסט (ספר, מאמר) באמצעות הכפשת מחבריו.
זוהי טכניקה בה הם עושים שימוש כל העת. אם אין ביכולתנו להפריך את האמור בטקסט, אם אין לנו תשובות טובות לטענות המופיעות בו, אז בואו נפצח בקמפיין הכפשה ודה-לגיטימציה למחבריו.
קמפיין כזה אמור להשיג ארבע תוצאות עיקריות:
א. להביא לכך שכמה שפחות אנשים ייחשפו לטקסט המדובר.
ב. שאלו שייחשפו אליו יקראו בו כבר מתוך דעה קדומה שלילית לגביו.
ג. להרתיע אנשים אחרים מלהביע דעה ביקורתית לחיסונים.
והחשוב מכל:
ד. מסע הדה-לגיטימציה וההכפשה מאפשר להם להמשיך ולהתחמק מלהגיב עניינית לטענות המופיעות בספר.

כך גם עם "צבים":
ברגע שיוודעו שמות המחבר (או המחברים) של הספר, עדת כלבי התקיפה תתקוף בחמת זעם. זו הסיבה העיקרית לכך שהם מתעניינים באובססיביות כזו בשאלת ה"מי כתב". הם משתוקקים להעניק למחברים האלמונים את הטיפול שקיבלו מהם בעבר רופאים וחוקרים שהעזו להשמיע דברי ביקורת בנוגע לחיסונים (למשל, זה).

..ומכל זאת השכילו מחברי הספר להימנע.
בכך שהם אינם מזדהים, הם מונעים מעדת כלבי התקיפה של פארמה להכפיש את שמם הטוב ולפגוע בקריירה שלהם.

אבל חשוב מזאת:
באין מחבר לספר אין לכלבי התקיפה אפשרות לנקוט בטכניקת הפרופגנדה האהובה עליהם של "נכפיש את המחבר - נכפיש את הספר".
באין מחבר - הם ייאלצו להתמודד עם הטענות שבספר.