באחד הפוסטים שפורסם בפייסבוק בימים האחרונים, התלוננה הטרולית התורנית שמסמך הרפרנסים של הספר "צבים כל הדרך למטה - חיסונים: מדע ומיתוסים" הוא "ארוך מדי" (אורכו 249 עמודים), ושניתן היה לדחוס אותו ל-25 עמודים בלבד.
נו, אותנו זה כמובן לא מפתיע שהטרולים מחפשים מתחת לאדמה סיבות להשמיץ את הספר שחושף את התרמית אותה הם משווקים לציבור התמים, והטענה הזו היא כ"כ מגוחכת שחבל להתייחס אליה.
אז לא נתייחס אליה.
מה שכן, ננצל את ההזדמנות שכבר נכנסתם לפוסט הזה ונספר לכם קצת מדוע בחרנו להעלות את הרפרנסים (מראי המקום) של הספר במסמך אלקטרוני נפרד ולא לצרף אותם לסוף כל פרק או לנספח בסוף הספר.
הפורמט המקובל להצגת רפרנסים בספרים מודפסים הוא משהו מעין זה (הקליקו על התמונה להגדלה):
הפורמט הזה, שלא השתנה מהותית מזה 150 שנה לפחות, נועד לשרת חוקרים הנוברים במדפי הספריות המאובקים של פעם. במאה ה-21, המידע כבר נמצא באינטרנט, ולפיכך הצגת רפרנסים, גם בספר מודפס, יכולה וצריכה להשתדרג משמעותית.
וזה מה שעשינו בפרויקט של הספר "צבים".
כל 1,240 הרפרנסים המוזכרים בגוף הטקסט אינם מופיעים בספר עצמו, אלא במסמך אלקטרוני בפורמט PDF הניתן להורדה חופשית מהרשת (פה).
למסמך הרפרנסים האלקטרוני של "צבים" יש מספר יתרונות בולטים בהשוואה לפורמט הרפרנסים המודפס הישן:
א. הרפרנסים אינם תופסים מקום בספר המודפס. כך, נחסכו עשרות רבות של דפים בכל עותק.
ב. מסמך ה-PDF כולל בתוכו אזור "תוכן" מובנה שמאפשר דילוג מהיר אל הרפרנס הרצוי.
ג. מסמך הרפרנסים כולל לינקים "חיים" המאפשרים, בקליק אחד, להציג את המסמך, המאמר או דף האינטרנט אליו מתייחס הרפרנס. בכך נחסכים מהקורא השקדן הקלדת פרטי המסמך לצורך איתורו בגוגל.
בנוסף, עבור דפי אינטרנט העלולים להיעלם או לשנות כתובת, כולל מסמך הרפרנסים כתובת להעתק ארכיוני של הדף או המסמך המדובר.
ואולי, החשוב מכל:
ד. השימוש במסמך רפרנסים אלקטרוני מאפשר להציג במדויק ובהרחבה את הציטוטים הרלוונטיים עליהם מסתמך הטקסט שבספר, כפי שנעשה עבור מרבית הרפרנסים של "צבים", כך:
(הערה: ציטוטים מופיעים רק באותם רפרנסים בהם ניתן ליחס את הטענה המופיעה בטקסט למשפט או פסקה ספציפיים).
הצגת הציטוט המדויק עליו מסתמך הטקסט מקלה על הקורא לוודא את אמינותן של הטענות המופיעות בו. בהיעדר הציטוטים הרלוונטיים, זה כמעט בלתי אפשרי עבור אדם מן הישוב לבדוק את ההתאמה בין הטקסט ומקורותיו, כיוון שעליו לסרוק על פי רוב את המסמך (דף, מאמר) כולו על מנת לאתר את החלקים הרלוונטיים שבו, ולעמתם אל מול הכתוב בספר.
אתם הבנתם את זה טרולים של פארמה?
אנחנו כל כך בטוחים באיכותו של הספר שאנחנו מגישים לכם על מגש את הציטוטים עליהם נסמכות הטענות המופיעות בו.
בבקשה, נסו להפריך את האמור בספר.
אנחנו מחכים.
ועוד הערה לתשומת לבם של טרולי החיסונים שלא מתביישים לשקר על מנת ללכלך על הספר:
במסמך הרפרנסים של הספר, שכזכור כולל יותר מ-1,240 מראי מקום, ישנם בדיוק 3 רפרנסים לכתבות ב-YNET ו-5 רפרנסים לסרטונים ביו-טיוב. מוזמנים לספור בעצמכם.
אולי יהיה לכם לעזר. ראיתי בדיון ברוטר:
השבמחקאם מדובר בכתבה שמדברת על "מחקר חדש שהתפרסם זה עתה" ומפנים לכתבה במקום למחקר - זה באמת לא רציני, אבל לא תמצא שם דבר כזה.
אעזור לך:
המקור הראשון בטמקא הוא ציטוט של רופא בכיר כאנקדוטה ודוגמה לכך שארגז הכלים של הרופא באבחון וטיפול בתופעות לוואי של חיסונים מאוד מאוד דל, כתוצאה מחוסר מחקר. זו דוגמה שמצטרפת למהלך של כל הפרק שסובב סביב המחקר הביולוגי-רפואי של תופעות הלוואי שלא כל כך קיים. הטענה מגובה במקורות רבים, והטענה בדבר ארגז הכלים של הרופא היא פועל יוצא מובן מאליו, וגם מציאות ידועה וברורה, משהו כל רופא שתשאל אותו ידע להגיד לך. אז הביאו עדות של רופא בכיר שאומר את זה בראיון לתקשורת.
הלאה: המקור השני מובא כרפרנס לכך שמחקר מסוים זכה להתייחסות בתקשורת...
כמובן שהמחקר עצמו מובא הערה אחת קודם לכן.
המקור השלישי: זהו. עלית עליהם. אכן זוהי הפנייה לכתבה שעוסקת במחקר. אני משער שבגלל שמדובר במחקר פנימי מטעם קופ"ח מכבי, לא ניתן למצוא אותו ברשת או בספריות, ולכן הפנו לכתבה.
עם זאת, זה לא מאוד משנה, כי שוב מדובר על המחשה אחת מני רבות לטענה כללית שמגובה במקורות רבים. כאן הטענה היא לא מדעית, אלא עובדתית: טענה למחסור במחקר מתבקש על תחום מסוים. ממילא, זה לא משהו שאפשר להביא לו ראיות מדעיות, אלא בעיקר נתונים מהשטח.
אני מזכיר שוב: יש אלפי רפרנסים בספר, מיעוט מזהיר מהם אלו כתבות עיתונאיות וסרטונים ביוטיוב. קיבלת כאן מדגם שמראה איך בחינה פשוטה של מה הרפרנס בא להוכיח, מראה שגם אותם מקורות נצרכים והגיוניים, ובהחלט לא אנטי-מדעיים.